#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לט.
האם מותר בשבת ומדוע 1) להרוג כינה 2) למוללה?
"	"1) לב""ה מותר כי ילפינן נטילת נשמה מאילים מאדמים
שפרים ורבים וכינה אינה פרה ורבה. לב""ש ולר""א חייבים מדאורייתא כי יש כאן נטילת נשמה. לת""ק דאבא
שאול לפירוש רש""י ותוס' אסור מדרבנן. [דגזרו הריגת כינה אטו הריגת פרעוש, מהרש""א] <sup>כה</sup> .<br>2) לת""ק דאבא שאול מותר
למלול. לרש""י ותוס' דס""ל שלהרוג אסור מדרבנן ואין גוזרים גזירה לגזירה <sup>כו</sup>. לאבא שאול אסור למלול, רש""י פירש שסבר כר""א ומחייב חטאת בהריגתה ולכן גזר שלא ימלול
כדי שלא יהרוג. והתוס' (ד""ה נוטל) פירשו דס""ל
שאסור להרוג מדרבנן וגזר מלילה דכינה אטו מלילה דפרעוש, ומלילה דפרעוש שמא יהרוג וכולה חדא גזירה היא.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כה.  והר""ן פירש שאסר
מדאורייתא.
<br>כו.  והר""ן פירש שאסר להרוג
מדאורייתא אבל לא גזר מלילה אטו הריגה.</span>"	שבת יב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ.
האם מותר לשמש לבדוק כוסות וקערות לאור הנר בשבת
ומדוע?<br>"	"הגמ' הקשתה סתירת הברייתות
אם מותר לשמש לבדוק כוסות וקערות לאור הנר ותירצה לגירסת ופי' רש""י שמש קבוע לא יבדוק מפני שאימת רבו עליו
אם ימצא בהם דבר מגונה ובודקם יפה וחיישינן להטיה, שמש שאינו קבוע יבדוק שאינו מוטל עליו כל כך שנחשוש שיטה.
ואיבעית אימא הא והא בשמש קבוע ולא קשיא, בשמן יש לחשוש שיטה ובנפט אין לחשוש שיטה כיון שהוא מסריח. וללשון
השניה נסתפקה הגמ' מה דין שמש שאינו קבוע בשמן ואמר רב הלכה שמותר ואין מורים כן שלא יזלזלו ור' ירמיה בר אבא
אמר שהלכה ומורים כן.<br>לגירסת ופי' ר""ת (בתוד""ה שמש) שמש שאינו קבוע אסור כי ירא שיעבירוהו ומעיין טוב, שמש קבוע מותר כי לא חושש
שיעבירוהו <sup>כז</sup>.
ואיבעית אימא שמש שאינו קבוע בשמן אסור וכנ""ל בנפט מותר וכנ""ל <sup>כח</sup>. שמש קבוע בשמן מותר ונחלקו רב ורב ירמיה
אם מורים כן.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כז.  והר""ן פירש ששמש
קבוע מותר מפני שאינו צריך עיון הרבה, ואע""פ שאפי' להבחין בין בגדיו לבין אשתו אסרו כאן התירו משום
נקיות, שמש שאינו קבוע אסור מפני שצריך עיון מרובה.
<br>כח.  והרמב""ם אסר לשמש
שאינו קבוע אפי' בשל נפט וכתב הר""ן שלא התבררו לו דבריו [ובמ""מ ובכס""מ כתבו שלרמב""ם
היתה גירסא אחרת ע""ש].</span>"	שבת יב: ותוס'		
